דף הבית
    אודותינו
    בתי- ספר
    בתים פרטיים
    מים וחינוך
    הזמנת מערכת
    צור קשר

פרוייקט איסוף גשם ומחזור מי ברזיות בבתי ספר

תיאור היוזמה

היוזמה הנ"ל מתמקדת בהקמת מערכות פשוטות וזולות לאיסוף מי גשמים בשטח בית הספר.

היוזמה מאפשרות חיסכון עד כדי 2/3 מצריכת המים השנתית, ורתימה חינוכית של מערכת האיסוף להקניית ערכים, וניצולה ככלי פדגוגי ללימודי המדעים והמחשב. גירעון המים במדינה, מוחשי ומוכר היטב לכל תלמיד. הבעיה צפויה רק להחמיר ככל שתוסיף לגדול אוכלוסייתה. איסוף מי גשם עשוי לתת מענה לאובדן מיליוני מ"ק באזורים בנויים, המנגרים את רוב המים לביוב, ו/או למאגרי קולחים ו/או לים. ב 25 בתי ספר בהם כבר מיושמת מערכת כזו, בכל רחבי הארץ נחסכים אלפי מ"ק וכספים רבים למדינה ולבתי הספר.

מעל לכדאיות החומרית, תפעולה החינוכי של מערכת כזו מעביר מסר ערכי ברור לתלמידים המעורבים, וטומן תקווה לעתיד טוב יותר בתחום היחסים אדם סובב. חשיפת התלמידים לרעיון, שיתופם בתכנון ובביצוע, בנוסף על עבודות מדידה וחקר מהווים כלי לימודי חשוב, ועשויים לסייע בעיצוב תודעת צרכנות נכונה.

מערכת אסוף הגשם שפותחה ע"י המחבר, צנועה בממדיה ושואפת לתועלתיות גבוהה ככל האפשר ביחס לעלותה. המערכת מבוססת על איסוף נגר הגשמים מהגגות, ע"י הכוונת המרזבים למיכלי פלסטיק בנפח מוגבל לשימוש מיידי (להבדיל מבורות המים עתירי הנפח, המשמשים לאגירה לטווח ארוך). מילוי חוזר של נפחי אגירה קטנים ,המתרוקנים בין גשם לגשם, כמה עשרות פעמים במשך החורף, עשוי לספק עד 90% מצריכת המים בעונת הגשמים. נפח האגירה האופטימלי, שונה מבית ספר לבית ספר, ונגזר משטח האיסוף ומקצב הצריכה שלו. הכמות הנאגרת אמורה להספיק עד אירוע הגשם הבא (כ 7 ימי צריכה). המים משמשים להדחת אסלות, לניקיון, ולהשקיית חממות ואדניות פנים. בחודשי הקיץ מנוצלת אותה המערכת למחזור מי ברזיות וכיורים, המשמשים להשקיית הגינה, או נוי בית הספר.

אוכלוסיית היעד : כל בית ספר ברחבי הארץ עשוי להנות חומרית וחינוכית מיישום היוזמה הנ"ל. תלמידים מהגילאים הצעירים ביותר ועד י"ב עשויים למצוא בהפעלתה עניין ואתגר.

יש בה מקום נרחב לפעילות מעשית חוויתית לצעירים ונושא מרתק לעבודות חקר לבוגרים.

המעורבים ביוזמה:

פרוייקט איסוף הגשם בבתי ספר נולד לפני 8 שנים ברמת שרת ירושלים מתוך חזון אישי של אמיר יחיאלי ובתמיכה ללא סייג של הנהלת בית הספר. קרן דבורה, הקרן החדשה לירושלים ומנח"י עזרו במימון ומימוש החזון. 2 הקרנות הללו תמכו גם ב 2 פרוייקטים דומים שהקים אמיר בב"ס אדם במושבה הגרמנית וב"ס "ראשית" בקרית מנחם. במהלך 5-2004 הקים המחבר עוד 4 מערכות דומות במימון אמריקאי ואירופי בבית שאן, בקה אל גרביה, אבו גוש ועין כרם. 15 פרוייקטים נוספים בבתי ספר הוקמו בשנתיים האחרונות מכפר בלום ומשגב בצפון ועד קרית גת בדרום. בשנת הלימודים הנוכחית מתוכננות להקמה לפחות 10 מערכות נוספות.

המשך פיתוח היוזמה :

את היוזמה יש להמשיך ולפתח בעיקר בתחום החינוכי. הקמה פיזית של מערכות נוספות תקבל כנראה תמיכה ממלכתית בשל ההדים החיוביים וההתעניינות הרבה מצד בתי ספר נוספים והארגונים הירוקים. אבל בתחום החינוך נותרה עוד מלאכה רבה. יש להכין ולהוציא לאור תכנית לימודים מפורטת, רשימת הפעלות ופיתוח תכניות להכשרת מורים. כל אלה כדי שלא להחמיץ את ההזדמנות לעיצוב תודעתי עמוק בנושאי ניצול/בזבוז משאבים והעמקה בשאלות עקרוניות וערכיות הנוגעות ליחסים שבין האדם וסביבתו. נוכחותו הפיזית של מפעל המים בחצר בית הספר, ושילובו בתכנית הלימודים (הקצאת שעות במערכת, ושעות הוראה) מאפשרת עיסוק נרחב בשאלת המים בישראל: הדילמות ופתרונן האפשרי.

חשיבות היוזמה

היוזמה נועדה לטפל בניכור שבין האדם לסביבתו המאפיין כ"כ את חברת השפע ובו זמנית לסייע במשבר המים המאיים לפתחנו. גירעון המים בארץ הוא דוגמא אופיינית לתודעה סביבתית נמוכה מצד הרשויות והציבור הרחב גם יחד. הרגלי הצריכה והגינון הנהוגים אצלנו גובלים בהפקרות, ואינם עולים בקנה אחד עם היצע המים העומד לרשותנו. את המתאם הלקוי הזה בין ביקוש להיצע מנסה היוזמה לתקן ע"י חינוך ילדינו, אזרחי העתיד. אם נשכיל ללמדם לחיות בדו קיום עם סביבתם, ע"י הקנית רעיון המחזור ושימוש בר קיימא במשאבים יתכן שנביא למפנה התודעתי המיוחל ברמת הפרט ואח"כ ברמת המדינה. יתכן שזו הדרך היחידה שתביא את קברניטי המדינה לתכנון וניצול נכון של מקורות המים לטווח ארוך.

מדינת ישראל מנצלת רק 1/5 מהגשם היורד בשטחה ומאבדת את כל השאר. השלמת הגירעון הכרוני ע"י התפלת מי ים תגזול שטחי קרקע רבים, ותתרום לתוספת גזי חממה ולזיהום האוויר.

היוזמה הנ"ל שואפת להביא לשינוי בהרגלי הצריכה של הציבור ולהגדלת מקורות המים, כתוצאה מאיסוף נגר, ללא פגיעה סביבתית נוספת. איסוף גשם בבתי ספר עשוי להביא לחיסכון שנתי מיידי של מיליוני מ"ק , ולהביא למפנה בתודעת הצריכה של אלפי תלמידים והוריהם. חידוד תודעתי כזה עשוי להביא באופן עקיף לחיסכון של מיליוני מ"ק נוספים. עדות לכך נצפתה בב"ס מנשה אליישר ב 3 השנים האחרונות בהן ירדה בהדרגה צריכת המים גם בחודשי הקיץ בהם אין החלפת מי מקורות ע"י מי גשמים. בנוסף הסתבר שכמחצית מתלמידי כתות ו' גילו מעורבות עמוקה בפרוייקט שהביאה על פי עדותם להתעניינות הורית ניכרת, ולשינויים בצריכתם הביתית.

נושא איסוף הגשם והחיסכון במים הפך לעניין בית ספרי, שהתפתחה סביבו "גאוות יחידה".

מעדויות של מורים הסתבר שתלמידים בוגרים מעירים לצעירים מהם על אי סגירת ברז או על השפרצות מים בברזייה. מפנה נוסף נצפה בתודעתם של המורים והמחנכים. חלקם נרתם לנושא בכל המרץ והפך אותו למוטיב חינוכי מרכזי.

ההיבט היזמי

בתי ספר מוציאים עשרות אלפי ₪ בשנה על מים, כאשר פרוייקט כזה עשוי לחסוך כמחצית ויותר מעלות זו. מכיוון שעלות הקמת המערכת נעה בין 10,000 ל 20,000 ₪, רוב בתי הספר אין ידם משגת סכום ראשוני זה. העובדה שבתוך שנתיים עשויה המערכת להחזיר את עלות הקמתה אין בה כדי לגרוף בתי ספר נוספים ליוזמה זו.

רוב בתי הספר בהם הקים המחבר מערכות איסוף גשם, קיבלו מימון חיצוני להקמתן בעיקר מקרנות ומגופים בין לאומיים. בשנה האחרונה הוקמו 4 מערכות כאלה במימון משרד החוץ האמריקאי והאיחוד האירופי במסגרת של פרוייקטים של שיתוף פעולה אזוריים.

כך נהנים בתי ספר ירדנים ופלשתינאים מתוספת מים שכה חשובה להם, וגם נפגשים עם תלמידים ישראלים, שותפיהם ליוזמה, לשם השוואת תוצאות והסקת מסקנות.

היוזמה מסתבר, מניבה גם תוצאות שלא ניצפו מראש של שכנות טובה ותקווה ליצירת יחסי שלום עם שכנינו כאשר המים משמשים נושא משותף לעסוק בו.

פרוייקט איסוף הגשם אם יחדור כמקווה גם לבתי התלמידים עשוי להניב פירות נוספים.

האפשרות להפיק ממערכת איסוף גשם ביתית מי שתייה באיכות טובה במקום מים מינרלים המשווקים בבקבוקים, עשויה לחסוך אלפי ₪ בשנה למשפחה, אך חשוב מכך להקטין במאות מליונים את מספר בקבוקי הפלסטיק המצטברים במזבלאות וברמת חובב כמפגע אקולוגי חסר פתרון.

הצלחה בשטח - תוצאות

לפרוייקט איסוף הגשם תוצאות שניתן למדוד במספרים ותוצרי לוואי חינוכיים וערכיים שיניבו פירות בעתיד לבוא.

חיסכון במים : במספר בתי ספר הגיע החסכון במים ל 1,000 מ"ק בשנה ויותר. לעיתים עד כדי 2/3 מסה"כ הצריכה השנתית.

חיסכון כספי : ע"פ תעריף המים השונה בין ישוב לישוב כך גם החיסכון בכסף שהוא כפולה של מספר המ"ק שנחסכו.

חיסכון בעלות ההקמה: כתוצאה ממהפך חשיבתי. החידוש ההנדסי בפרוייקט זה הוא השימוש במאגר קטן המתמלא בקלות בכל אירוע גשם, אבל גדול דיו כדי לספק את כל צריכת המים עד אירוע הגשם הבא.

כך לדוגמא מאגר של 25 מ"ק שעלותו כ 10,000 ₪, המתמלא כ 40 פעם במשך החורף, עשוי לאסוף 1,000 מ"ק. תוך שנה – שנתיים עשויים המים שנחסכו להחזיר את עלות המאגר.

תוצרים חינוכיים: המעורבות העמוקה והעשייה של התלמידים במלאכת התכנון, ההקמה והתפעול של המערכת הביאו ל:

א. שינוי הרגלי הצריכה בבית הספר ובבתי התלמידים.

ב. חיזוק רגש האחריות האישית בתחום הסביבתי.

ג. פיתוח חשיבה בין תחומית כתוצר לוואי ממעורבות בפרוייקט.

ד. הכנת פרוייקט אישי בעל משמעות עמוקה כשהם חדורי מוטיבציה.

ה. הולכת המסר החוצה אל המשפחה הבית והקהילה.

צפי לעתיד: ע"פ הנראה כרגע, לאור הצלחת הפרוייקטים הקיימים, משרדי החינוך ואיכות הסביבה מתחילים לגלות עניין ביוזמה. והייה כי תתרחב בעשרות בתי ספר מדי שנה תוכל היוזמה להכות שורשים ברוב בתי הספר בישראל תוך מספר שנים.

פוטנציאל ההפצה וההטמעה

מערכת איסוף הגשם ומחזור הברזיות שהוקמה בב"ס אלישר ברמת שרת ירושלים שמשה ומשמשת מודל לחיקוי לבתי ספר רבים. מנהלים, מורים, תלמידים והורים מכל רחבי הארץ באו לראות, לשמוע או ביקשו מידע נוסף בטלפון או דרך האינטרנט. מהמשוב שהתקבל עד כה מהווה המחסור במזומנים את המכשול העיקרי להקמת הפרוייקט. חשש נוסף ממחויבות בית ספרית להקמת הפרוייקט נובע מהעדר כח אדם מיומן.

למרות כל אלה, רבים ממוסדות החינוך אינם מודעים לרעיון וחשוב למצוא דרכים נוספות להפצתו. מידע רב ניתן היום לשאוב על הפרוייקט באתר בית הספר או באתר של עירית ירושלים אלא שעל מידע מסוג זה לא נופלים באקראי.

בעל היוזמה מתמקד כעת בהפצת הרעיון בכל פורום אפשרי:

למשל, בכנס מידענות ארצי שהתקיים ב פברואר 2005 בת-א, הוצגו שימושי המחשב בתכנון וסיכום הפרוייקט ודרכי הפצתו ברבים.

יש לחפש דרכים להגיע לקברניטי משרד החינוך והתשתיות, ולראשי הרשויות כדי לשכנעם שמדובר בפרוייקט עם "קבלות" בעל חשיבות לאומית, שיש להקצות משאבים להפצתו שיחזירו את עלותם בריבית דה ריבית.

הכשרת כח אדם מקצועי לתפעול הפרוייקט נותרה עדיין ללא מענה. בימים אלה מתנהל דיון עם מכללת דוד ילין בירושלים על הוספת מסלול "ירוק" למורים שיכשיר בין היתר להקמה ולתפעול חינוכי של מערכות כאלה בבתי ספר. גם במקרה זה נדרש תקציב לשעות הוראה ולהקמת מערכת ההדגמה והתרגול, שמקורותיו טרם נמצאו.

סכום

ההתעניינות ביוזמה שתוארה לעיל הולכת ותופשת תאוצה. אי לכך, נוצר צורך דחוף לגבש תפישה מערכתית הכוללת את כל הגופים הרלונטים, לקידום הרעיון.

להלן סיכום הפעולות המידיות שיש לנקוט בשלב הבא:

1. איתור מקורות מימון ממשלתיים, ומקרנות התומכות בפעילות סביבתית.

2. עידוד משרד החינוך להקצות שעות הוראה לרכז פרוייקט, בית ספרי או אזורי.

3. הכנת ערכה לימודית מפורטת להפעלת התלמידים בכל קבוצות הגיל.

4. הכשרת מורים בסדנאות, בימי עיון, ומיסוד קורסים בנושא בסמינרים למורים.

5. הכנת קדר של מדריכים ומלווים בשטח להרצתו.

6. הפצת הרעיון ע"י הצגת הפרוייקט בכל פורם אפשרי.

7. אסוף וריכוז מידע על צריכת המים בבתי ספר ברחבי הארץ.

8. הכנת סקר ראשוני לקביעת סדר קדימויות לשם התחלה בבתי הספר שלהם סיכוי גדול יותר להצלחה.

9. שילוב הרעיון בשלב התכנון של בתי ספר חדשים.

www.savingtherain.org